אחסון אתרים: מה זה, אילו סוגים יש ואיך בוחרים את המתאים לעסק שלכם

התמונה הראשית של המאמר היא איור להמחשה.

בקצרה: אחסון אתרים הוא שטח ומשאבים על שרת שמחובר לאינטרנט כל הזמן. שם יושבים קבצי האתר, מסד הנתונים ולרוב גם תיבות הדוא"ל. לרוב אתרי התדמית והעסקים הקטנים מספיק אחסון שיתופי איכותי. VPS, שרת ייעודי או ענן נדרשים כשיש תנועה גבוהה, חנות גדולה או דרישות שליטה מיוחדות. לפני ההרשמה כדאי לבדוק גיבויים ושחזור, SSL, דוא"ל, תמיכה, העברת אתר ומחיר מלא כולל מע"מ וחידוש, ולנצל תקופת ניסיון כדי לבדוק את החברה בפועל.

כל אתר, מדף נחיתה של עצמאי ועד חנות עם אלפי מוצרים, צריך אחסון אתרים: שרת שמחזיק את הקבצים ומגיש אותם לגולשים בכל שעה. רוב בעלי האתרים לא עוסקים בזה ביום-יום, ולכן הבחירה נעשית לפעמים לפי המחיר החודשי בלבד. ההבדלים מתגלים רק כשיש תקלה, כשהאתר איטי או כשמגיע מחיר החידוש.

העמוד הזה מסביר בקצרה מה זה אחסון ואילו סוגים קיימים, ואז עובר להחלטה עצמה: איזה סוג מתאים לאיזה עסק ומה לבדוק לפני שנרשמים. בסוף יש גם תוכנית מעשית לבדיקת חברת אחסון בתקופת ניסיון.

מה זה אחסון אתרים ולמה כל אתר צריך אותו?

אחסון אתרים הוא שטח ומשאבים (מעבד, זיכרון ודיסק) על שרת שמחובר לאינטרנט כל הזמן. שם יושבים קבצי האתר, מסד הנתונים ולרוב גם תיבות הדוא"ל, וכך האתר זמין לגולשים בכל שעה. בלי אחסון אין לאתר מקום פיזי להיות בו.

אנשים מבלבלים לא פעם בין דומיין לאחסון. הדומיין הוא הכתובת, למשל שם העסק עם סיומת co.il. האחסון הוא הדירה שבה האתר גר בפועל. אפשר להחזיק כתובת בלי דירה, אבל אז אין למי לפתוח את הדלת. אפשר גם לעבור דירה ולהשאיר את אותה כתובת, וזה מה שקורה כשמעבירים אתר לחברת אחסון אחרת.

האחסון קובע בפועל כמה דברים שהגולש והעסק מרגישים ישירות:

• מהירות טעינה: כמה מהר השרת מגיב ומגיש את הדפים.
• זמינות: כמה זמן האתר באוויר בלי נפילות.
• אבטחה: עדכוני שרת, הגנות ותעודת SSL.
• גיבויים: האם אפשר לשחזר את האתר אחרי תקלה, פריצה או עדכון שהשתבש.
• דוא"ל עסקי: תיבות על שם הדומיין, שבדרך כלל מנוהלות באותו חשבון.

במילים אחרות, בחירת האחסון משפיעה ישירות על חוויית הגולש ועל היכולת של העסק להתאושש מתקלה.

אילו סוגי אחסון אתרים קיימים?

ארבעת סוגי אחסון האתרים הנפוצים הם אחסון שיתופי, שרת וירטואלי (VPS), שרת ייעודי ואחסון ענן. הם נבדלים בכמות המשאבים שמוקצית לאתר ובכמות הידע הטכני שנדרש כדי לנהל אותו.

באחסון שיתופי כמה אתרים חולקים את אותו שרת וחברת האחסון דואגת לתחזוקה, אבל אם אין מגבלת משאבים לכל חשבון, אתר שכן עמוס עלול להאט גם את שלכם. ב-VPS האתר מקבל חלק מוקצה ומבודד, אבל ב-VPS לא מנוהל מישהו צריך לעדכן את מערכת ההפעלה, להגדיר חומת אש ולטפל בתקלות. בלי מפתח או איש מערכת זמין, VPS מנוהל או אחסון שיתופי חזק הם בחירה בטוחה יותר. שרת ייעודי שלם שמור ללקוח אחד, ובאחסון ענן המשאבים מתרחבים לפי הצורך, וכך גם החשבון בחודש עמוס.

התוצאה היא אתר איטי ואבטחה ירודה. אחסון שיתופי כשלעצמו אינו הבעיה, אלא כמה לקוחות יושבים על אותו שרת ואיך המשאבים מחולקים ביניהם.

לבעלי אתרי וורדפרס ו-WooCommerce שווה להכיר עוד קטגוריה: אחסון מנוהל לוורדפרס. זה אחסון שהוגדר מראש עבור המערכת, ולעיתים כולל גם עדכונים, מטמון וגיבויים שמותאמים לה.

עוד הבחנה שעולה בבחירה היא מערכת ההפעלה. רוב אתרי וורדפרס רצים על שרתי לינוקס, ושרת Windows נדרש בעיקר למערכות שנבנו בטכנולוגיות של מיקרוסופט. מי שלא בטוחים במה האתר שלהם נבנה יכולים לשאול את המפתח לפני שבוחרים חבילה.

איזה סוג אחסון מתאים לאיזה עסק?

לרוב אתרי התדמית ואתרי העסקים הקטנים מספיק אחסון שיתופי איכותי. מעבר ל-VPS או לשרת ייעודי מתבקש כשיש תנועה גבוהה, חנות עם הרבה מוצרים והזמנות, או דרישות אבטחה ושליטה מיוחדות. אין טעם לשלם על משאבים שהאתר לא ינצל. הסימנים שאתר גדל מעבר לאחסון שיתופי הם בדרך כלל לוח ניהול שנעשה איטי, הודעות על חריגה ממגבלת משאבים ואתר שמאט דווקא בשעות שיא או בזמן קמפיין.

חמש שאלות עוזרות לצמצם את הבחירה:

1. כמה גולשים צפויים בחודש, והאם יש עונות עמוסות במיוחד?
2. על איזו מערכת האתר בנוי (וורדפרס, WooCommerce, מערכת ייעודית)?
3. כמה תיבות דוא"ל העסק צריך?
4. כמה אתרים יישבו על אותו חשבון?
5. מי יתחזק את האתר: אתם, מפתח חיצוני או חברת האחסון?

עצמאי עם אתר תדמית או מיניסייט

לאתר של כמה עמודים עם טופס יצירת קשר, חבילת אחסון שיתופי בסיסית מספיקה כמעט תמיד. מה שחשוב כאן הוא SSL, גיבוי, תיבת דוא"ל אחת או שתיים ותמיכה שעונה כשמשהו לא עובד. משאבים גדולים פחות חשובים.

עסק קטן עם בלוג וטפסי לידים

עסק שמפרסם תוכן באופן קבוע ואוסף לידים צריך אחסון שיתופי עם קצת יותר משאבים, כמה תיבות דוא"ל וגיבוי יומי. כשהעסק מפרסם מודעות ממומנות, אתר איטי או טופס שלא נשלח עולים כסף ממשי, ולכן שווה לבדוק את זמינות התמיכה.

חנות אינטרנט ב-WooCommerce

חנות היא אתר דינמי: עגלת קנייה, תשלומים, מלאי ושליחת מיילים אוטומטיים. לחנות קטנה אפשר בדרך כלל להתחיל באחסון שיתופי חזק, או באחסון שמותאם לוורדפרס כשהספק מציע כזה. כשמספר המוצרים וההזמנות גדל, או כשיש קמפיינים שמביאים עומסים חדים, כדאי לשקול VPS.

עסק גדול או אתר עם כמה מנהלים

בארגון עם תנועה גבוהה, כמה עורכי תוכן ואינטגרציות למערכות פנימיות, VPS או שרת ייעודי נותנים את השליטה והמשאבים הנדרשים. כדאי גם לסכם מראש מי אחראי על עדכוני השרת, מי מחזיק את הגישות ומה לוח הזמנים לטיפול בתקלה.

עמותה או ארגון

לעמותות יש בדרך כלל תקציב מוגבל ומתנדבים שמתחלפים, ולכן הסדר חשוב כאן יותר מהמשאבים. ברוב המקרים מספיק אחסון שיתופי. הגישה ללוח הבקרה ולדומיין צריכה להיות רשומה על שם הארגון ולא על שם מתנדב, ולצד זה צריך תיעוד פשוט של הסיסמאות ושל מי אחראי על מה.

עדיף אחסון אתרים בישראל או בחו"ל?

כשרוב הגולשים נמצאים בישראל, שרת בישראל מקצר את המרחק הפיזי שהנתונים עוברים, ולרוב גם את זמן התגובה הראשוני של האתר. לאתר שפונה לקהל בינלאומי מיקום השרת חשוב פחות, ושילוב עם CDN יכול לאזן את הפער.

בפועל, גולש ישראלי מרגיש את ההבדל בעיקר בטעינה הראשונה של הדף, ובמיוחד בגלישה מהנייד, שבה כל עיכוב מורגש יותר. לחברת אחסון שפועלת בישראל יש גם יתרונות שלא קשורים לשרת עצמו:

• תמיכה בעברית, בלי צורך לתרגם תקלות טכניות.
• זמינות בשעות שמתאימות לשעון המקומי.
• חשבונית ישראלית שמתאימה להנהלת החשבונות של העסק.

בי אר אן מפעילה שרתי SSD בישראל, ופרטים נוספים מופיעים בעמוד אחסון אתרים בישראל. מיקום השרת הוא רק אחד הגורמים שמשפיעים על הנראות בגוגל, ואין הבטחה לשיפור בדירוג. מי שרוצים להבין את הקשר לעומק יכולים לקרוא את המאמר מדוע אחסון אתרים קריטי ל-SEO.

מה לבדוק בחבילת אחסון לפני שנרשמים? צ'קליסט

לפני שבוחרים חבילת אחסון אתרים כדאי לבדוק שמונה דברים: גיבויים ושחזור, תעודת SSL, דוא"ל, סוג הדיסקים, תמיכה (ערוץ ושעות), העברת אתר, המחיר המלא כולל מע"מ ומחיר החידוש, ואפשרות ניסיון או החזר. לכל סעיף יש שאלה אחת שכדאי לשאול לפני ההרשמה:

1. גיבויים: באיזו תדירות מתבצע גיבוי, כמה זמן הוא נשמר, ומי משחזר אותו כשצריך?
2. SSL: האם תעודת אבטחה כלולה ומתחדשת אוטומטית? (רקע נוסף במאמר על תעודת אבטחה SSL ולמה גוגל מסמנת אתרים בלעדיה כלא בטוחים)
3. דוא"ל: כמה תיבות כלולות, ומה נפח כל תיבה?
4. דיסקים: האם השרתים עובדים עם SSD או עם דיסקים מכניים ישנים?
5. תמיכה: באילו ערוצים (טלפון, מייל, צ'אט) ובאילו שעות, כולל לילות וסופי שבוע?
6. העברת אתר: האם החברה מעבירה את האתר הקיים, והאם זה כרוך בתשלום?
7. מחיר: האם המחיר כולל מע"מ, ומה יהיה המחיר בחידוש אחרי התקופה הראשונה?
8. ניסיון והחזר: האם יש תקופת ניסיון, ומה תנאי ההחזר?

הטעות הנפוצה ביותר בהשוואה היא להסתכל רק על המחיר החודשי. כדי להשוות נכון, מחשבים לכל חברה עלות לשלוש שנים: מחיר השנה הראשונה ועוד פעמיים מחיר החידוש, הכול כולל מע"מ. שתי טעויות נוספות: להניח שיש גיבוי בלי לשאול מי משחזר אותו ותוך כמה זמן, ולבחור חבילה עם תיבת דוא"ל אחת לעסק שיש בו כמה עובדים.

בשאלת התמיכה כדאי לבקש תשובה מדויקת על פנייה מחוץ לשעות העבודה, ולא להסתפק ב"יש תמיכה". מול כל ספק שווה לשאול מה נחשב אצלו תקלה משביתה ומה זמן הטיפול בכל אחד מהמקרים.

כדאי לבקש את התשובות לשאלות האלה בכתב, במייל או בצ'אט, ולשמור אותן. אם בהמשך יתברר שמשהו שנאמר בשיחה לא כלול בחבילה, יהיה למה להפנות.

עוד שאלה שכדאי להפנות לכל חברת אחסון: על שם מי רשום הדומיין, והאם תקבלו גישה מלאה לקבצים ולמסד הנתונים? התשובה קובעת אם תוכלו לעבור ספק בלי תלות בטוב ליבו.

כמה עולה אחסון אתרים?

המחיר של אחסון אתרים תלוי בסוג האחסון ובמה שכלול בחבילה. אחסון שיתופי הוא הזול ביותר, ו-VPS ושרת ייעודי יקרים ממנו משמעותית. בכל השוואה כדאי לבדוק אם המחיר המוצג כולל מע"מ ומה מחיר החידוש.

אלה הגורמים שמשפיעים על המחיר:

• משאבי השרת: מעבד, זיכרון ונפח דיסק.
• מספר האתרים ותיבות הדוא"ל בחשבון.
• תדירות הגיבויים ומשך השמירה שלהם.
• רמת התמיכה וזמינותה.
• תקופת ההתחייבות: חודשית, שנתית או ארוכה יותר.

לאתר תדמית או לעסק בתחילת הדרך מספיקה בדרך כלל חבילה בסיסית, ושווה לעבור על מה שכלול בה לפני ההרשמה. כשיש כמה אתרים, הרבה תיבות דוא"ל או תנועה גבוהה, שווה להשוות לחבילות גבוהות יותר.

דוגמה מעשית: בי אר אן מציעה שלוש חבילות אחסון אתרים, מתחיל, מתקדם ופרימיום. ההבדל ביניהן הוא בנפח האחסון, בתעבורה החודשית ובמספר האתרים, תיבות הדוא"ל, מסדי הנתונים וחשבונות ה-FTP שכלולים בכל חבילה. המחירים מוצגים לפני מע"מ:

בבחירה בין החבילות, מספר תיבות הדוא"ל והאתרים מכריע לא פחות מהנפח. עסק עם שלושה עובדים שצריך תיבת מייל לכל אחד כבר לא יסתדר עם חבילת מתחיל, שכוללת תיבה אחת, גם אם האתר עצמו קטן. מי שמחזיקים כמה אתרים באותו חשבון או מפתחים מערכת משלהם יצטרכו בדרך כלל את המשאבים של חבילת פרימיום.

איך מעבירים אתר קיים לחברת אחסון חדשה?

העברת אתר לחברת אחסון חדשה כוללת גיבוי מלא, העתקת קבצים ומסד נתונים, בדיקה בשרת החדש, ורק בסוף עדכון DNS. כשעושים את השלבים בסדר הנכון, ההשבתה בדרך כלל קצרה מאוד או נמנעת לגמרי, ורוב הגולשים לא מרגישים במעבר.

1. גיבוי מלא של האתר הקיים: קבצים, מסד נתונים ותיבות דוא"ל.
2. העתקת הקבצים ומסד הנתונים לשרת החדש.
3. העברת תיבות הדוא"ל והגדרתן מחדש.
4. בדיקת האתר בשרת החדש דרך כתובת זמנית או קובץ hosts, לפני שהגולשים מגיעים אליו.
5. הנמכת ערך ה-TTL של רשומות ה-DNS יום-יומיים מראש, כדי שהשינוי יתפשט מהר יותר.
6. עדכון רשומות ה-DNS כך שיפנו לשרת החדש.
7. בדיקה חוזרת אחרי ההפצה: דפים, טפסים, תשלומים, דוא"ל ותעודת SSL.
8. ביטול האחסון הישן רק אחרי כמה ימים, כשברור שהכול עובד.

שלוש טעויות חוזרות במעבר: שוכחים להעביר את הדוא"ל ומגלים את זה רק כשמיילים מפסיקים להגיע; מבטלים את האחסון הישן מוקדם מדי, לפני שה-DNS התעדכן אצל כל הגולשים; ולא בודקים טפסים ותעודת SSL בשרת החדש.

זמן ההפצה של DNS משתנה ואין לו מספר קבוע, ולכן כדאי לתזמן את המעבר לשעות שקטות. שווה לשאול את חברת האחסון החדשה אם היא מבצעת את ההעברה בעצמה והאם יש לכך עלות.

אחסון, בנייה וקידום אצל אותה חברה: מתי זה יתרון?

כשאותה חברה מאחסנת, בונה ומקדמת את האתר, אפשר לחסוך פינג-פונג בין ספקים בזמן תקלה, כי יש כתובת אחת שאחראית גם על השרת וגם על האתר. מנגד, כדאי לוודא שהגישות והבעלות על הדומיין נשארות אצלכם.

תרחיש מוכר: האתר נופל מיד אחרי עדכון תוסף. ספק האחסון אומר שהבעיה באתר, המפתח אומר שהבעיה בשרת, והעסק נשאר באמצע כשהאתר למטה. מול גורם אחד שאחראי על שני הצדדים, קל יותר לדלג על הוויכוח ולהתחיל לחפש את מקור התקלה, גם אם זמן הטיפול עדיין תלוי בתקלה עצמה.

ריכוז השירותים במקום אחד נוח, ודווקא בגלל זה כדאי לשמור על עצמאות:

• גישה משלכם ללוח הבקרה של האחסון.
• דומיין רשום על שם העסק, עם פרטי קשר של העסק.
• גיבוי עדכני שאפשר להוריד ולשמור מחוץ לשרת.
• רשימה מסודרת של כל הסיסמאות והגישות, שמוחזקת בעסק.

איך מנצלים תקופת ניסיון כדי לבדוק חברת אחסון?

תקופת ניסיון עם החזר כספי מאפשרת לבדוק חברת אחסון אתרים בפועל לפני שמתחייבים. כדאי לנצל את הימים האלה לבדיקות מתוכננות, ולא רק להעלות את האתר ולחכות.

תוכנית בדיקה לשבועיים:

1. מדידת מהירות טעינה של כמה עמודים מרכזיים, מהנייד ומהמחשב, בשעות שונות של היום.
2. בקשה לשחזר גיבוי לבדיקה, כדי לוודא שהגיבוי קיים ושהשחזור עובד.
3. שליחה וקבלה של דוא"ל מהתיבות העסקיות, כולל בדיקה שהמיילים לא נוחתים בספאם.
4. בדיקה שתעודת ה-SSL פעילה ושהאתר נטען ב-https בלי אזהרות.

כדאי לרשום כל בדיקה עם תאריך, שעה ותוצאה. בסוף התקופה ההחלטה תתבסס על מה שקרה בפועל ולא על התחושה מהשיחה הראשונה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין דומיין לאחסון אתרים?

הדומיין הוא הכתובת של האתר, והאחסון הוא השרת שבו יושבים קבצי האתר, מסד הנתונים והדוא"ל. אפשר לרכוש אותם אצל אותה חברה או אצל חברות שונות. בשני המקרים צריך את שניהם כדי שהאתר יופיע בדפדפן.

האם אפשר לבנות אתר בלי לקנות אחסון?

אתר תמיד יושב על שרת כלשהו. בפלטפורמות לבניית אתרים האחסון כלול במנוי, ולכן לא קונים אותו בנפרד. באתר וורדפרס עצמאי צריך לבחור חבילת אחסון, וזה מה שמאפשר שליטה מלאה בקבצים ובמסד הנתונים.

איזה אחסון מתאים לאתר וורדפרס או לחנות WooCommerce?

לאתר וורדפרס רגיל מספיק בדרך כלל אחסון שיתופי איכותי על שרת לינוקס. חנות WooCommerce צריכה יותר משאבים בגלל העגלה, התשלומים והמיילים האוטומטיים. כשהחנות גדלה או מתמודדת עם עומסים בקמפיינים, כדאי לשקול אחסון מנוהל לוורדפרס או VPS.

האם חבילת אחסון כוללת גם תיבות דוא"ל?

ברוב חבילות האחסון השיתופי יש תיבות דוא"ל על שם הדומיין, אבל מספר התיבות והנפח משתנים מחבילה לחבילה. כדאי לבדוק את זה לפני ההרשמה, במיוחד בעסק עם כמה עובדים.

האם העברת אתר לחברת אחסון אחרת גורמת להשבתה?

כשהשלבים נעשים בסדר הנכון, הגולשים בדרך כלל לא מרגישים השבתה. מגבים, מעתיקים לשרת החדש ובודקים שם, ורק אז משנים את ה-DNS. את האחסון הישן מבטלים רק אחרי כמה ימים, כשברור שהכול עובד בשרת החדש.

האם המחיר של חבילת אחסון כולל מע"מ?

זה תלוי בחברה. חלק מהחברות מציגות מחירים לפני מע"מ, ולכן כדאי לבדוק את זה בכל השוואה. אצל בי אר אן המחירים באתר מוצגים לפני מע"מ. בכל חברה שווה לבדוק גם את מחיר החידוש אחרי התקופה הראשונה.