מה המשמעות של UI / UX ומה החשיבות שלהם בבניית אתר?

כשאתם אומרים UI/UX למה אתם מתכוונים?

במידה ועשיתם רכישה אונליין, או נכנסתם לאתר כזה או אחר למטרה מסוימת, כל תהליך השהייה והרכישה שלכם באתר הוא בעצם UX "חוויית המשתמש שלכם" (Experience User).

חוויית הלקוח שלכם מורכבת ממספר חלקים: 

  • הנראות (האריזה) – המראה המזמין של האתר, רמת הצבעוניות והקשר שלה למוצר וכו'.
  • פרישת המידע – יצירת תפריטים נוחים לשימוש, כמות מידע קריאה ונעימה לעין, יכולת התמצאות באתר.
  • תהליכים העבודה – תהליכי רכישה קלים ונוחים לשימוש.
  • תוכן – יצירת משפט שיווקי, כתיבה מגרה ומזמינה, שימוש בשפה ברורה ושיווקית, זיקוק המידע והמסרים.
  • רספונסיביות – התאמת העיצוב והתוכן לתצוגה במסכים שונים (דסקטופ, מובייל, טאבלט).
  • הודעות שגיאה – יצירת עמוד ייעודי למקרה של שגיאה/לינק שבור וקישור לעמוד הבית ביתר קלות.
  • מערכת העזרה – שימוש בפיצ'רים המסייעים ליצירת קשר במקרה של בעיה או שאלה (וואטסאפ, מייל, הודעה).
  • צלילים – המחשת האתר והפיכתו לדינאמי על ידי שימוש בצלילים / קטעי וידאו / הנפשה

איך נדע שכל אלו נעשו בצורה מושלמת וזכו לחשיבה מוקדמת? בכך שה"משתמש" לא ישים לב שנעשתה איזושהי מניפולציה או מאמץ בניסיון לתקשר בין כל אלו, אלא שהסינרגיה ביניהן תהיה כמעט חבויה – ועדיין תגרום למשתמש לבצע את התהליך בדיוק כמו שרצינו, ולסיים אותו עם תחושה טובה.

זוהי עבודות של מעצב/ת חוויית המשתמש.

 

דוגמה לתהליך חוויית משתמש לקוי

תארו לעצמכם שאתם רוצים לרכוש רכב, מדובר בהוצאה שבהחלט תדרוש מאיתנו מחשבה מקדימה, מחקר מעמיק עד לכדי גיבוש ההחלטה.
בתחילה, נערוך השוואה במספר אתרים כדי להתמקד מהו סוג הרכב אותו נרצה, לאחר מכן נשווה מחירים ולבסוף נגיע לחברת הרכב שהציעה עבורנו את המחיר המשתלם ביותר עבור הרכב אותו רצינו.
עד לפה הכל טוב ויפה, אבל נניח שברגע שנגיע לחברה לראות את הרכב ולסגור את העסקה, נגלה פתאום שהמחיר "קפץ" בכמה מספרים. סביר להניח שנרגיש אי נוחות, חוסר אמון ונעדיף לא להמשיך את תהליך רכישת הרכב עם אותה חברה. זו בדיוק התוצאה של חוויית משתמש לקויה.

 

עיצוב חווית משתמש = הפעלת משתמשים לכדי השלמת פעולה

הדרך שבה אנחנו מניעים את המשתמשים שלנו לפעולה באתר שלנו וגורמים להם לבצע פעולה כלשהי, תהיה באמצעות "חווייה אנושית".
כל דבר שיהיה חלק מחווייה זו (תוכן, הנעה לפעולה, עיצוב, מהירות האתר, התפריטים…) בכל מדיה שהיא, יהיה חלק מהתהליך.

 

חוויית משתמש – מאז ועד היום

כדי להכיר את "הדרך החדשה" אנחנו חייבים להבין מה היה פה לפני שנוצר תפקיד עיצוב חוויית המשתמש.
הדרך הישנה החלה בכך שמספר מתכנתים בנו מספר פיצ'רים על ידי קוד, על מנת לבנות את בסיס האפליקציה ולוודא שהיא פועלת (backend). אחרי שווידאו שהכל עובד, העבירו את האפליקציה למעצב שדאג להוסיף על הפיצ'רים הקיימים את העיצוב – וכך שוחררה הגרסה. שיטה זו אמנם דאגה לכך שהאפליקציה תעבוד, אך מלבד תהליך הקידוד, לא נעשה תהליך ששם את חוויית המשתמש בראש ובראשונה והתמקד בו. מה התוצאה במקרה כזה? נטישה של משתמשים רבים בתהליך הרכישה, מכל מיני סיבות שיתכן ולא נלקחו בחשבון בתהליך קידוד האפליקציה. כיום, ה-backend צריך להיכתב בצורה כזו שיהיה זמין וקל לשינויים, מהקטנים ביותר לגדולים ביותר, כך שאפשר יהיה ליישם את המסקנות שתהליך חוויית המשתמש ילמד אותנו, פעמים רבות תוך כדי פעולה.
במילים אחרות, בעבר הדגש היה על המתכנת והצלחת הקידוד שלו, וכיום הדגש הוא על חוויית המשתמש (User-Design Centered), רמת הנוחות וההנאה שלו מהתהליך.
חוויית ה-UX/UI היא זו שתגדיר את הצלחת המוצר שלנו בשוק בסופו של דבר.

 

תהליך ה-DESIGN CENTERED-USER הוא תהליך מחזורי

תהליך עיצוב-מכוון-משתמש הוא תהליך שבו כל חלק משפיע על סך חלקיו, מה שאומר שאם עשינו שינוי בעיצוב, נצטרך לבדוק שוב איך הוא משפיע על התוכן ועל חוויית המשתמש של קהל היעד שלנו, האם השינוי תרם להגדלת המכירות? הוריד את כמות המכירות? או לא שינה דבר?
בהתאם למסקנות הללו, נדע היכן צריך לבצע שינויים, ונבדוק את התהליך מחדש עד לכדי התוצאה שאנו רוצים להשיג.

 

תהליך UX / UI ב-4 שלבים

שלב 1 – הגדרת הקשר של המשתמש למוצר

בכדי להגדיר את קשר זה תצטרכו לענות לעצמכם על מספר שאלות, כמו: מיהו קהל היעד שלכם, מה הצורך של קהל היעד עליו המוצר צריך לענות, איזו בעיה המוצר שלכם בא לפתור ומה רמת הניסיון שלהם עם המוצר או מוצרים בסגנון שלו.
כדי לענות על זה תצטרכו לבצע "מחקר" (ככל הוא שיהיה יותר מקיף תקבלו יותר מושג ותוכלו להיות יותר ממוקדים במענה עליהן), אתם יכולים לבצע את המחקר בעצמכם או לפנות לחברות בשוק שזהו התפקיד שלהן (התמחות בסקרים, קבוצות מיקוד, תצפיות, ראיונות וכו').

 

שלב 2 – הגדרת דרישות המשתמשים ומציאת איזונים

פעמים רבות הדרישות של המשתמשים מתנגשות עם דרישות העסק, למשל – משתמש שקונה בגד מסוים אונליין רוצה שתהיה לו האפשרות להחזיר אותו ללא עלות ולקבל עליו החזר, דבר אשר עלול לפגוע ברווחיות העסק ולבזבז את הזמן של העובדים שלו בהתעסקות בנושא ההחזרות ללא גבול ברור.
לכן צריך למצוא את הדרך לאזן ביניהם, לדוגמה – לאפשר משלוח חינם עד 14 יום מהגעת המשלוח.

 

שלב 3 – עיצוב

כשאנחנו מדברים על "עיצוב" אנו מתכוונים לתהליך כולו ולא רק לרמת התמונה פה או תמונה שם.
תהליך העיצוב כולל בתוכו: בחירת באיזו מדיה נפרסם את המוצר )אתר? דף נחיתה? עמוד פייסבוק?(, לאחר מכן באילו מערכות נשתמש (וואטסאפ בסיום הרשמה? מערכת דיוור? צ'אט קופץ? כפתור התקשרות לשירות לקוחות?).
לאחר מכן יש להכין סקיצות – ברמת הנראות או תוצאה דינאמית שתאפשר לנו לחוות את התהליך בצורה הקרובה ביותר למציאות.

 

שלב 4 – בדיקת העיצוב/התליך

הגענו לחלק העיקרי בתהליך, אליו מסתכמים כל השלבים שקדמו לו, והוא – בדיקה של כל התהליך בשלמותו על ידי קבוצת מיקוד מקהל היעד הרלוונטי. חשוב שקבוצת המיקוד תכלול את כל משתמשי הקצה שנוכל להיתקל בהם, וכמו כן גם את הקהל המדויק אליו אנחנו פונים. כך נוכל לקבל מסקנות "מן השטח" ולעשות את הדיוקים האחרונים שיעזרו רבות למוצר שלנו להיות הרלוונטי ביותר, וגם הנמכר ביותר תודות לתהליך ה-UX/UI שעשינו.

תוכן עניינים

בלוג

Hit Enter to search or Esc key to close
איך אפשר לעזור?

לרשותכם עומד צוות מנוסה שישמחו לעזור לכם
בכל פניה במהירות המירבית.

תודה שפנית אלינו!

צוות BRN יחזור אליכם בהקדם האפשרי

לכל שירותי BRN

דילוג לתוכן